כותרות העתונים חגגו: “פיצל הראשון מלך ארם נהריים בירושלים”. ביום שבת בבוקר, א’ סוכות התרצ”ב, 26 בספטמבר 1931, “הגיע סוף-סוף קרון המלכות” לתחנת הרכבת בירושלים, ובו פייסל הראשון, מלך עיראק. על האהדה מקיר לקיר שרחשו בירושלים המנדטורית לפייסל תעיד המשלחת המכובדת של ראשי הישוב היהודי שבאה לפגשו בתחנה: לצד חיים ארלוזורוב, יצחק בן-צבי ואחרים צעד בבוקר השבת את כל הדרך מביתו בקצה האחר של העיר הרב משה בלוי, מנהיג העדה החרדית בירושלים. ראש רבני א”י, הרב יעקב מאיר, העביר למלך מכתב ובו התנצל כי בריאותו לא אפשרה לו להגיע ברגל. לאחר טקס קצר יצא פייסל במכונית בלווית ממלא-מקום הנציב העליון, מארק יאנג, לארמון הנציב שנבנה זה לא מכבר.
בנקודה הזו בדיוק נפתח סיפורנו. לפי העתונות יצא המלך עם מ”מ הנציב במכונית לארמון. אבל תיעוד מצולם (של צבי אורושקס-אורון) מוכיח כי לצד הסאנבים 1930 של הנציב צ’נסלור הגיעה לארמון גם מכונית נוספת, לימוזינה פתוחה ומרשימה – וממנה יצא המלך פייסל. זו היתה ללא ספק מכונית היאה למלך – מרצדס 770 קאבריולה חדשה, הגרסה המפוארת ביותר של מכונית הפאר שהציגה מרצדס בסתיו שעבר. המכונית הזו, “גרוסר מרצדס” או “המרצדס הגדולה”, אכן יועדה בדרך-כלל למלכים ושועי-עולם.
זה היה קרוב לוודאי קיץ מתיש עבור המלך העיראקי. פייסל, בן המשפחה ההאשמית, מונה לתפקידו ב- 1921, בחסות המנדט הבריטי בעיראק. בראשית שנות השלושים עסק באינטנסיביות בסיום המנדט במדינה ובכינון שלטון עצמאי. בראשית יוני 1931 נפטר אביו – חוסיין בן עלי – ונקבר בירושלים, אבל פייסל לא הצליח להגיע להלווייתו. זו היתה הסיבה העיקרית לבואו לירושלים לביקור בזק, כארבעה חודשים מאוחר יותר. ניסיון לשחזר את לוח הזמנים שלו בחודשי הקיץ מגלה תכנית עמוסה וקדחתנית. בארבעה ביולי טס לחלב שבסוריה. שלושה ימים מאוחר יותר עזב לאנקרה ב”רכבת-סלון” בחסות “אבי הטורקים”, אתאטורק, ושם התארח משך ארבעה ימים. ב- 13 ביולי הפליג לאירופה בדרכו לז’נבה, כדי לפעול למען צירופה של עיראק לחבר הלאומים, אירוע שהתממש בסתיו 1932. ב- 19 באוגוסט הגיע לפאריס וחודש אחר-כך, ב- 22 בספטמבר, הגיע לחופה של אלכסנדריה שבמצרים, ממנה יצא ברכבת כעבור ארבעה ימים לארץ-ישראל. את מסעו הארוך סיים בנסיעה במכונית לרבת עמון, משם המריא בטיסה לבגדאד, ב- 29 בספטמבר 1931.
ה-770, המרצדס הגדולה, דגם W07, הוצגה שנה בדיוק קודם לכן, בתערוכת פאריס באוקטובר 1930. זו היתה תשובתה של מרצדס-בנץ (שחוברה לה יחדיו רק ארבע שנים קודם לכן) לתחרות על כתר המכונית המפוארת ביותר מתוצרת גרמנית. מבחינה טכנית היא היתה כנראה מודרנית פחות מההיצע לבית מייבאך וצפלין, אך העובדות היבשות מרשימות בכל קנה מידה: מנוע ה- 7.7 ליטרים כלל שמונה צילינדרים בטור, והספקו המירבי (200 כ”ס, כל עוד ביקשתם מגדש-על) הביא את המכונה בת 2700 הקילוגרם למהירות מירבית של 150 קמ”ש בגרסאות הסגורות. במונחי 1930, זה היה מדע בדיוני. כצפוי, ה- 770 לא היתה נחלת ההמון. עד לסיום הייצור שמונה שנים מאוחר יותר יוצרו רק 119 יחידות, כמות זעומה גם בהשוואה לרולס-רויס, למשל, שייצרה קרוב לאלפיים שלדות מדגם הפאנטום II, לאורך תקופה זהה כמעט. כשליש מהכמות הזו יוצר עם מרכב “סטנדרטי” של מרצדס. היתרה יצאה את מפעלי מרצדס בשטוטגרט כשלדה, וזכתה למגוון פרשנויות מיוחדות.
לשמחתנו, שרדו שני צילומים של הגרוסר של פייסל מביקורו בירושלים, ואלו מסייעים בזיהויה המוחלט. בראשון צולמה המכונית כולה מן החזית, כשהמלך יוצא ממנה, ובצילום נוסף הוא עומד כשגבו לחלק האחורי של המכונית. מספר הרישוי קריא היטב: IA 23857 ומתחתיו שלט ובו המילה IRAK. תמונה נוספת של אותה המכונית ממש, המזוהה על-ידי אותו מספר הרישוי, צולמה ביום שמשי, כנראה כמה חודשים מוקדם יותר. ה- 770 הזו, עם מספר רישוי שהוקצה בברלין, צויידה במרכב מגרסת קאבריולה D, לארבעה נוסעים. המרכב יוצר ככל הנראה ע”י Voll & Ruhrbeck (פול ורורבק) מברלין-שרלוטנבורג. עד 1938 יוצרו שמונה-עשרה מכוניות בלבד בתצורה זו, וככל שניתן לקבוע – לרובן היה מרכב שייחד אותן בלבד. השקתה של ה- 770 בסוף 1930, נסיעתו הארוכה של פייסל לאירופה בקיץ 1931 וצילומו של הרכב עם מספר גרמני כשרק סימון ארעי משייך אותו לממלכת עיראק מעלה את הסברה כי פייסל קיבל את המרצדס בעת שהותו באירופה, וייבא אותה למזרח התיכון, דרך נמל אלכסנדריה, בתום מסעו. אין לשלול גם השערה לפיה קיבל פייסל את המכונית במתנה, מנהג רווח באותן שנים בכל האמור במרצדס 770.
המשך הדרך של ה- 770 היה מפורסם לא פחות, אך נודע לשמצה. ה- W07 הוחלפה כבר ב- 1936 על-ידי דגם W150, “מרצדס גדולה” חדשה. הפטרון הלא-רשמי שלה היה אדולף היטלר, שלרשותו עמדו כמה מכוניות כאלו. ה- W150, אגב, היתה גם חביבתם של כמה ממלכי ערב, וחלקם קיבלו אותה במתנה מהיטלר. מלך מצרים פארוק השתמש באחת ובעיראק נסעו יורשיו של פייסל הראשון בשתיים כאלו.
בדצמבר 1932 מדווח “דבר” לקוראיו כי המלך פייסל שלח לאחיו עבדאללה (סבו של חוסיין, מלך ירדן) מתנה – “מכונית יקרה”. אין לדעת האם היתה זו הגרוסר מרצדס אך כבר בקיץ 1932 שב פייסל לירושלים, הפעם בלווית מכונית מלכותית עממית בהרבה. את הקיץ הבא העביר פייסל בן ה- 48 באירופה, בעצת רופאיו. זה לא הועיל לו: ב- 8 בספטמבר 1933 נפטר מהתקף לב בברן שבשוויץ. גופתו הועברה לחיפה ומשם הוטסה לעיראק. לפי אחת ההשערות, שלא הוכחו מעולם, הורעל. צאצאיו, בני הענף העיראקי של המשפחה ההאשמית, הוכחדו בהפיכה ב- 1958. עתידה של ה- 770 הפייסלית אינו ידוע, אבל ניתן להתרשם ממכונית דומה, כנראה מעט מאוחרת יותר, שהשתתפה בתערוכת מכוניות היוקרה הקלאסיות בפבל ביץ’, קאלפורניה, בשנת 2006.
כל הכבוד ! כתבה מאלפת לכל חובב מרצדס כמוני !