יום ב’ ה- 30 במאי 1973 היה יום חג בתעשיות רכב נצרת עלית. בכניסה למפעל הוקמה במה חגיגית ותערוכת מכוניות הוצבה מסביב למאות כסאות העץ שסודרו ממול לבמה. זה היה ביקורו השני בישראל של הנרי פורד ה-II, נשיא פורד ונכדו של המייסד המיתולוגי. בניגוד לסבו, דאג פורד הנכד להדגיש את תמיכתו הפומבית בישראל בכל הזדמנות. הפעם חנך את קו ההרכבה של משאיות מסדרה D, שהרכבתן בנצרת החלה בחודש דצמבר 1972.
הנרי פורד ה-II (מימין) וג'ו בוקסנבאום. חג האסקורט
פורד לא יכול היה לבחור במועד טוב יותר. עם יציאתה של ליילנד הבריטית מהשותפות בליילנד אשדוד בנובמבר 1971, ניתן סוף-סוף האור הירוק ליבואן המקומי להרכבת המשאית במשקל הבינוני (במשקל כולל של 9, 12 ו- 16 טון) במפעל בנצרת. במקביל, ניתן גם האישור המיוחל להרכבת מסחריות הטרנזיט, וזו החלה בחודש מרץ. שני המוצרים האלו, הטרנזיט וה-D, לא היו חדשים כלל ועיקר והם נבנו באירופה מזה שמונה שנים, אבל עד כה עמדה הממשלה בסירובה ולא אישרה את הרכבתם בישראל.
הרכבה סופית לאסקורט בנצרת עלית
לצד המסחריות והמשאיות הורכבה גם הפורד אסקורט. ב- 1973 היתה האסקורט המכונית הרביעית הנמכרת ביותר בישראל. כיוון שהיתה מייצור מקומי נכללה באופן אוטומטי בציי הרכב של משרד הבטחון והמשטרה והיתה גם לרכב צמוד של חברות בשליטה ממשלתית. האסקורט היתה פשוטה, נפוצה ואמינה אבל לא בהכרח חלומה של משפחת ישראלי, שהעדיפה “תוצרת חוצלארץ”, גם אם המדובר היה בפיאט 124 בתכלת, בארגמן או בירוק זית, רגע לפני החלפתה בדגם חדש. זו כנראה היתה גם הסיבה לכך שהיבואן, החברה הישראלית לאוטומובילים, המשיך להציע את המותג הנחשק “אסקורט מייבוא” עד לשנת 1974, במקביל למוצר הישראלי. הסידור היה כזה: גרסאות הבסיס, 1100 ואח”כ 1300 סמ”ק, שתיים וארבע דלתות, הורכבו בנצרת מערכות שיובאו מאנגליה. הסטיישן והטנדר יובאו מושלמים ואילו המסחרית, שלא יוצרה כאן אלא לתקופה קצרה, יובאה אף היא, מאנגליה כמובן. גולת הכותרת היתה גרסאות הסדאן המשופרות, אסקורט L. כיאה לשמן, כללו ה”אל” שפע של אביזרי יוקרה: מגני גומי לפגושים, מראה אחורית עם אפשרות הטיה, ידיות אחיזה ליושבים מאחור וצמיגים גדולים יותר עם “צלחות” מקושטות. לא פחות חשוב, בכנפיים הקדמיות נקבע הסמל “1300L” המבהיר מעל לכל ספק באיזו אסקורט מדובר. גם מערך הצבעים היה נועז יותר. אלא שפערי המחיר הפכו את האסקורט הבריטיות לבלתי כדאיות ובמהלך שנת הדגם 1973 יובאו רק כ- 25 מכוניות כאלו.
אסקורט "אל" (בחזית). החישוקים המעוצבים לא הגיעו ארצה.
כניסת הטרנזיט ליצור סדרתי בחודש אוגוסט הגדילה את הלחץ על קו ההרכבה מס’ 1 בנצרת עלית, בו הורכבו גם האסקורט ומשאיות הדודג’ לשוק האזרחי ולצבא. במקביל, היה הביקוש לאסקורט בשיאו ובמאי-יולי 1973 הורכבו במפעל הישראלי 787 יחידות. זמן ההמתנה המדווח למכונית חדשה עמד בספטמבר על תשעה חודשים. כעת נדרש היבואן לשנות טקטיקה, ולהסתמך מעט יותר על האסקורט מייבוא. בין יולי לאוקטובר 1973 הוזמנו מאנגליה 129 מכוניות סדאן, כולן עם מנועי 1300 סמ”ק. זו היתה החלטה הרואה את הנולד, כמעט.
פורד סדרה D חונכת את הקו בנצרת. מאי 1973
מלחמת יום הכיפורים הטילה את המדינה למציאות חדשה. הטלטלה לא פסחה גם על שוק הרכב, שמייד אחרי סיום המלחמה הפנה את מרצו לשיקום. הדגש הושם כצפוי על חידוש הסד”כ הצבאי ומשק ההובלה. הצבא הצטייד בכאלפים משאיות מתוצרת מרצדס-בנץ ומ.א.ן. שיובאו מגרמניה ולמשק הפרטי הוזרמו מאות משאיות מאירופה ומארה”ב. בתעשיות רכב תוגבר יצור המשאיות לצבא. מסתבר שלפני המלחמה הקטין צה”ל משמעותית את הזמנותיו למשאיות דודג’ ולנ”נ חדשים, בהשוואה לשנה הקודמת. כעת היה צורך לייצר – תוך חודשיים – כמות גדולה יותר מזו שיוצרה בעשרת החודשים הראשונים יחד: קרוב ל- 500 יחידות. דוד חסילביץ’, שעבד אז בתעשיות רכב, מוסיף: “כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים, המפעל היה בעיצומו של יצור רכב אזרחי בלבד. ביום השביעי למלחמה, עם צוות מצומצם מאוד, הפכנו את המפעל וספקנו לצה”ל את הנ”נ הראשון. הגענו לארבעה ביום, והמילואמיניקים החוזרים לעבודה סיפרו שהספיקו לנצל אותם”. יצור האסקורט הושבת כליל בנובמבר ובדצמבר, וגם בינואר ובפברואר יוצרו רק 200 יחידות לחודש. תכנית היצור לחודשים הקרובים לא היתה מעודדת יותר, והיבואן נדרש לקבל החלטה מהירה ולסגור את פערי ההזמנות, שאם לא כן היה מפסיד את הלקוחות. ההזמנות למכוניות מיובאות מאנגליה חודשו, אך השביתות ברחבי אנגליה האטו את הייצור ולא סיפקו מענה יעיל. היה צורך לחפש במקום אחר.
נ"נ M-325 דגם 1973
פורד גרמניה ניהלה אותה תקופה שלושה מפעלים גדולים, שניים בגרמניה ואחד בבלגיה, אלא שמכוניות פרטיות מתוצרתה כמעט ולא הגיעו לכאן. הטאונוס הפכה לתאומה של הקורטינה ולא יובאה עוד, האסקורט הגיעה מאנגליה, ורק גרנדה/קונסול וקאפרי ספורות יובאו לישראל. זה עמד להשתנות. בתחילת 1974 “נאספו” כ- 570 פורד אסקורט “אל” מתוצרת המפעל שבעיר זארלואי שבגרמניה, והוכנו למשלוח לנמל אשדוד. אלו היו מכוניות שיוצרו בין ספטמבר 1973 לפברואר 1974, ושמסיבה כלשהי עמדו ללא דורש במחסני היצרן. למרות שנעשה נסיון לשלוח רק את הגרסאות הזולות ביותר, אלו כללו לראשונה גם מכוניות עם מנועי 1100 ו- 1300 ביחס דחיסה גבוה, שהעלה את ההספק בכעשרה אחוזים שלמים, או ארבעה כ”ס. המכוניות הגיעו לכאן במהלך אפריל 1974, יתכן באניה אחת, ומסירתן ללקוחות החלה במאי ונמשכה עד לנובמבר. היבואן היטיב למקסם את ההזדמנות שנפלה לידו, מינף בפרסום את מוצאן החו”לי של האסקורטים כמו גם את זמן ההמתנה הממושך, וקבע מחיר גבוה יותר. מקומו של הקומנדקר הצה”לי, האחראי האמיתי לאסקורט מגרמניה, נפקד משום מה במודעה.
אסקורט דגם 1974 בישראל
מגרמניה, כחדשה. פרסומת ביוני 1974