תחילת אוקטובר 1945. פצעי המלחמה טרם החלו להגליד, ובעיתון פלסטיין פוסט התפרסמה הודעה חשובה: “לינד וחלבי משדרות המלך ג’ורג’ ביפו ודרך ממילא בירושלים מבקשת להודיע כי נתמנתה למפיצה הבלעדית לארץ ישראל ועבר הירדן ע”י חברת רובר בע”מ, יצרנית מכוניות רובר המפורסמות בעולם כולו. הסניף בחיפה ייפתח מחדש בקרוב מאוד”. ההודעה החשובה לא נמסרה באיחור, להיפך. רובר חזרה מיצור מלחמתי למכוניות יוקרה רק במחצית נובמבר 1945. היצוא מאנגליה, שהתעשייה שלה – צמאה למטבע חוץ וחסרה בחומרי גלם – פעלה תחת הסיסמה “לייצא או למות”, לא החל לפני טקס פתיחתו הרשמית של המפעל, בפברואר 1946. הקונים הלהוטים נאלצו, אם כן, להמתין כמה חודשים.
נחזור עשור ומחצה לאחור. יבוא כלי רכב וחלקיהם לארץ ישראל ועבר הירדן היה בתחילת שנות השלושים בשליטה ערבית. אסעד חלבי, ערבי אמיד מרח’ אלחאדר ביפו, הפעיל סוכנות מכירות של שברולט בשדרות המלך גורג’ (כיום – שדרות ירושלים) ביפו, בשותפות עם היבואן המקומי, האחים טאנוס. לארס אריקסון לינד, יליד שוודיה 1891, הגיע עם הוריו למושבה האמריקאית בירושלים, האמריקן קולוני, כילד בן חמש. לבד מהיותה קהילה נוצרית אדוקה, פעלו חבריה גם בתחומי המסחר, ובשנות העשרים היה החבר פרדריק וסטר ליבואן דודג’, ואח”כ גם לשותף ביבואנית ביואיק ו- GMC. לינד היה צעיר ממנו בכמה עשורים אך יחד עם חלבי השכיל ליצור את הקשרים שיאפשרו לשניים להפעיל מספר מרשים של נציגויות. במחצית שנות השלושים יבאה “לינד את חלבי” את צמיגי גודייר, שמני קסטרול הבריטיים, כלי העבודה של בלק אנד דקר, מצברי וילארד ומכשירי הרדיו מתוצרת פיילוט.
רובר הבריטית לא יוצגה כאן ככל הנראה לפני המלחמה, מה שכצפוי לא מנע מכמה דוגמאות להגיע מאנגליה, יחד עם בעליהן. בסתיו 1936 הציגה רובר את הדור החדש של מוצריה: מרכב אלגנטי ושמרני מתוצרת עצמית החליף באופן מעשי את ההיצע הרחב של מרכבים יחודיים שאפיינו מכוניות יוקרה עד לאותן שנים. עם פרוץ המלחמה עברה רובר לייצר גופים ומנועים למטוסים ובמאי 1940 יוצרה המכונית האחרונה. חצי שנה אחר-כך הופצץ המפעל בקובנטרי וב- 1945 חודש הייצור במפעל ה”צללים” בסוליהאל השכנה, אחד האתרים המוסווים בהם עשתה רובר שימוש בתקופת המלחמה. זו היתה תקופת צנע וחסכון עבור הבריטים, והפלדה ליצור מכוניות תוקצבה בקפדנות. רובר השילה את דגם ה- 20 המפואר ממערך הדגמים שלה, ונותרה עם טווח דגמים שבין ה- 10 ל- 16, עם גרסאות סאלון, ספורט סאלון וטורר (מכונית פתוחה). ליצוא נבחר מערך דגמים צנוע עוד יותר. זה כלל את גרסאות הסאלון של ה- 10 וה- 12 ואת ה- 16 בגרסאות ספורט סאלון וסאלון. בשנת הדגם הראשונה, 1946, יוצרה הרובר 10 עם הגה ימני בלבד, וכך גם נשלחה לחו”ל.
האדונים לינד וחלבי מיפו, אם להיצמד לתוארם בספרי הייצור של רובר, היו יבואנים פעילים ויעילים, בפרט בהתחשב בגודלו הצנוע של השוק בארץ-ישראל. רובר ראשונה לשוקי היצוא יוצרה ב- 11 בפברואר 1946. בחודש הבא, ב- 29 במרץ ליתר דיוק, ייצאה רובר למפיץ הבלעדי ביפו חמש מכוניות שחורות: זוג רובר 10 ושלוש רובר 12. עד לסוף אותה שנה יוצאו ארצה 58 מכוניות בסך-הכל, לא כולן בשחור, אגב. הנתון הזה עשוי להישמע מגוחך אבל הוא בהחלט לא היה כזה, אפילו במונחי היצרן. לארץ-ישראל יוצא לא פחות מאחוז וחצי מסך היצור – כולל המכוניות שיועדו לאנגליה. נראה שיעד היצוא הפופולארי ביותר היה השוק הבלגי, אך בלטו גם שווייץ, הולנד, ברזיל, צ’ילה ומצרים, שהיתה נתונה עדיין להשפעה בריטית. בשנת 1947 יוצאו לא”י למעלה מ- 50 מכוניות, מדגמי רובר 10 ו- 16, הפעם עם הגה שמאלי. ההחלטה באו”ם על סיום המנדט והמלחמה שהחלה אחריה הביאו את פעילות הייבוא לסיומה. לינד עזב את הארץ ב- 1947 למיין, ארה”ב. הוא נפטר בשנת 1982 בקליפורניה. חלבי, שהטיל על האו”ם את האחריות לביזת רכושו במאי 1948 (ובכלל זה קריסטלים, פסנתר, מקרר ומכשיר רדיו, מן הסתם מתוצרת פיילוט), עזב גם הוא, ומכר ב- 1951 את חלקו בשותפות ללינד. השבוע לפני 65 שנים, ב- 25 נובמבר 1947, נשלחה ללינד את חלבי הרובר האחרונה, 10 סאלון בצבע ירוק.
ההיסטוריה של רובר בישראל חודשה זמן לא רב אחר-כך. במהלך יולי 1950 התכבד מוסך רובר ודודג’ בתל-אביב בביקורו של בא כוח בית החרושת, שהזמין את בעלי המכוניות להתייעצות חינם. בתחילת 1951 עברה נציגות רובר – כעת כיבואנית לנד-רובר – לידי חברת מכשירי תנועה, יבואנית קרייסלר, וזו ייצגה אותה במהלך שני העשורים הבאים.
איזה יופי! עוד כמה אבנים בפאזל.
נדמה לי שהחלק המעניין ביותר בסיפור הרובר בארץ הוא פרשת משלוח הרובר שנתפס על ידי האצל בנמל יפו בשנת 1948.
אגב, פליקס שלייסנר, בעליה הראשון של 26-069 סיפר לי כי קנה את הרובר בירושלים – אבל לדבריו המוכר היה נששיבי ולא לינד את חלבי.
עוד מאמר מאלף ומרתק מבית המדרש של יוחאי ! פשוט נהדר !!! תודה רבה !
לאבי היתה רובר מהשנתונים האלה בתחילת שנות השישים.
כאשר הלך לה גיר, היא הושבתה.
כמה חבל שלא מצליח לאתר תמונות שלה.